 |
 |
|||||||
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
||
 |
||||||||
תוכן העניינים
1. פתוגן העונה: Botrytis cinerea - העובש האפוראמנון ליכטר המחלקה לחקר תוצרת חקלאית, מכון וולקני 2. ראיון עם סטודנט: עפרה קטלן 3. מחלות וירוסים בגפן מוניר מוואסי, תרצה זהבי 4. אין טוב ממראה עיניים תמונת החודש
|
משולחן ההנהלה  הנהלת החברה שמחה להזמין את כל חבריה להשתתף בועידה ה- 26 שלה. הועידה תתקיים בימים שני ושלישי, ה- 14-15 בפברואר 2005, באולם כהן, במנהל המחקר החקלאי, בבית דגן.כנהוג, תתקיים במועד זה גם האסיפה הכללית של החברה הישראלית לפיטופתולוגיה. לפרטים נוספים יישמנו את החלטת האסיפה הכללית של החברה בועידה האחרונה, והגדרנו את מסגרת התפקיד של נשיא\ת הכבוד של החברה. הנהלת החברה בחרה בפרופ' יעקב קטן לכהן כנשיא הכבוד של החברה הישראלית לפיטופאתולוגיה בשנתיים הקרובות, אשר לשמחתנו נענה לפנייה.אנחנו מאחלים לו בהצלחה!! החלטנו לא להסתפק בארגון הכנס השנתי בלבד, אלא לשדרג את אתר האינטרנט של החברה, וכיצד? א. עלון (Newsletter) מקוון אשר מיועד לכלל חברי החברה ואנו מקווים כי יהווה במה לכל המתעניין בנושאים פיטופאתולוגיים. העלון מתוכנן "לצאת לאור" באינטרנט בכל רבעון, נקבל בברכה יוזמות והצעות מהחברי החברה. ב. הקמת מאגר אינטראקטיבי שבו יצטברו נתונים על החברים בחברה. המטרה העיקרית בהקמת המאגר היא איתור ברשת on-line של חברים העוסקים בנושא מסוים או בגידול מסוים. פרטים בקרוב. בחודש הבא נתחיל בהכנות לכנס השנתי של החברה, ועל כך תקבלו הודעה.הכנס השנתי ה-25 של החברה הישראלית לפיטופתולוגיה תצלומים מהכנס
|
עלון מס' 1 - 14.10.2004
|
| מאמרים |
||
| דר' אמנון ליכטר, המחלקה לחקר תוצרת חקלאית, מכון וולקני. הפטרייה בוטריטיס (Botrytis cinerea) אינה חובבת גדולה של הקיץ הישראלי החם. היא מעדיפה תנאים של לחות קרירה, קצת מים והרבה סוכר, עם אפשר. למרות זאת ובאופן פרדוקסלי למדי, יש מספר סיבות טובות להכתיר את הפטרייה כפתוגן העונה. בעונת הקיץ אנו מאחסנים את ענבי המאכל ופירות קיץ אחרים בקירור הן ליצוא והן לצורכי השוק המקומי. בתנאי האחסון בקירור אין לבוטריטיס הרבה מתחרים ולכן אם לא נספק לענבים הגנה מתאימה, סופם ידוע מראש. קו ההגנה הראשון תלוי בשלמות ואיכות הפרי ורק כאשר תנאי זה מתקיים אנו יכולים לספק הגנות נוספות. הקירור הקפדני הוא הקו השני והוא חייב להיות רציף ומעט מתחת לאפס. הפטרייה הסוררת רק מחכה להזדמנות של עלייה קלה בטמפרטורה לתקוף את הטרף המתוק. מאחר והחיים לא מושלמים וחריגות, מה לעשות, צפויות, יש קו שלישי. כאן אנו יכולים להפעיל מספר שיטות כאשר המקובלת מביניהן היא שיטה המבוססת על שחרור מבוקר של גפרית דו חמצנית מהמלח סודיום מטאביסולפיט באינטראקציה של המלח עם מים שמקורם באוויר הלח משתחררת הגפרית הדו חמצנית שתוקפת את הפטרייה ומונעת את התפתחותה. הפטרייה לא מסתפקת בענבים. למעשה היא אוכלת-כל וגורמת לנזקים רבים בירקות בבתי צמיחה, תבלינים ופרחים ובעיקר תוקפת חלקי צמח מזדקנים. מחקרים רבים נעשו בארץ בפתוגן זה על ידי חוקרים, מדריכים וחקלאים. כאן אנו מגיעים לסיבה השנייה להכתרת הפטרייה כפתוגן העונה. דר' יגאל אלעד, שהוא אחד החוקרים המובילים בעולם בנושא בוטריטיס במהלך הגידול מארגן כנס ארבע-שנתי בינלאומי על הפטרייה שיתקיים באוקטובר השנה באנטליה, טורקייה. בנוסף, ערך דר' אלעד ספר על הפטרייה שיצא לאור לקראת הכינוס. הספר שנכתב על ידי החוקרים המובילים בתחומם בעולם צפוי להיות התרומה המשמעותית ביותר לחקר ולימוד הפטרייה בשני העשורים האחרונים. |
ענבי מאכל נגועים בבוטריטיס לאחר חודש וחצי של אחסון בקור  אתר הכנס: The XIII Botrytis Symposium agri.gov.il/events/BotrytisSym/BotrytisSymposium.htmlהספר: Botrytis: biology, pathology and control. Elad, Y, Williamson, B., Tudzynski, P., Delen, N. (Eds). Kluwer Academic Publishers, Dorchest, The Netherlands, In Press. |
|
שמי עפרה קטלן. ב-2001 סיימתי תואר ראשון במדעי החיים באוניברסיטת בן גוריון בנגב, ומייד המשכתי בלימודי לתואר שני, בהנחייתם של דר' לאה צרור מהמחלקה לפיטופאתולוגיה בתחנת ניסויים גילת, מינהל המחקר החקלאי, פרופ' עליזה בנציוני ודר' דוד מילס מהמכונים למחקר שימושי, אוניברסיטת בן גוריון. נושא המחקר: ברור זני חוחובה עמידים למחלת הפוזריום. חוחובה (Simmondsia chinensis) הוא שיח רב שנתי, דו ביתי וירוק עד, שמקורו במדבר סונורה שבדרום מערב ארצות הברית וצפון מכסיקו. זרעי החוחובה מכילים שעווה ייחודית (50% ממשקל יבש) לעולם הצומח. השעווה נוזלית בטמפ' החדר, מכילה מונעי חימצון כגון טוקופרול, אינה מתחמצנת בקלות ועמידה בטמפרטורות גבוהות. היא דומה בתכונותיה לשמן לוויתנים, וכיום השימוש העיקרי בשעווה הוא בענף הקוסמטיקה. צמח החוחובה אינו דורש השקייה מרובה, וניתן להשתמש במים שוליים (קולחין או מים מליחים). היקף גידול החוחובה בישראל מגיע ל- 8000 דונם, והוא מבוסס על זנים עתירי יבול עמידים למלח שפותחו במכונים למחקר שימושי. בשנים האחרונות נתגלו בישראל מטעים נגועים בפוזריום (Fusarium oxysporum). הנגיעות בזנים מסוימים עלולה להתגלות בשנה שלישית או רביעית של המטע ולהגיע לשיעור של 70% מהשיחים. הנזק הכלכלי המיידי הוא איבוד ההשקעה, ואיבוד ההכנסה הצפויה. כמו כן קיימת סכנת התפשטות המחלה ודרושה השקעה נוספת של עקירה וחיטוי הקרקע. מטרות המחקר: א) פיתוח שיטה מהירה לסריקת זנים וקוי טיפוח של חוחובה לעמידות כנגד פוזריום; ב) אפיון וסיווג תבדידי F. oxysporum מחוחובה לקבוצות התאם וגטטיבי (VCG). בבדיקה של 16 תבדידי F. oxysporum שמקורם מצמחי חוחובה נגועים נבחר תבדיד אלים המתאים לסריקת זני חוחובה לעמידות לפטריה. אחד-עשר זני חוחובה מצטייני יבול נסרקו לעמידות לפטריה ע"י הדבקה בתבדיד שנבחר. הסריקה נערכה בשלוש רמות של חומר צמחי: צמחונים בתרבית רקמה, צמחים צעירים (שמקורם בתרבית רקמה) שגודלו בבית רשת, וענפונים שנגזמו מצמחי חוחובה בוגרים במטע מסחרי. במבחני הסריקה לעמידות לפוזריום לא הוגדרו זנים עמידים, אך נמצאו הבדלים במידת הרגישות של הזנים שנבדקו. התקבלה התאמה מסויימת בתגובת הזנים לפטריה בשלוש רמות החומר הצמחי, ובד"כ היתה התאמה עם הידוע על רגישות זני חוחובה בשדה. הזן 64 נמצא כרגיש ביותר לפטריה והזן בנציוני - כאחד הסבילים. שאר הזנים דורגו על פי רגישותם בדרגות ביניים. מידת הרגישות נקבעה על פי התפשטות הפטריה במערכת ההובלה של הצמח. סימני הנבילה וההזדקנות, המיוחסים להשפעת הפטריה על הצמח, לא תמיד תאמו את מידת התפשטות הפטריה ברקמה הצמחית. סיווג תבדידי פטריה לקבוצות VCG נעשה בעזרת מוטנטים הפגועים ביכולתם לנצל ניטראט כמקור חנקן יחיד. בבדיקת ההתאם של 19 תבדידי F. oxysporum התקבלו 3 קבוצות VCG הכוללות 2-3 תבדידים כל אחת. בשאר התבדידים התקבלה קומפלמנטציה עצמית בלבד. כמו כן, כצפוי, לא התקבלה כל קומפלמנטציה בין תבדידי F. oxysporum שמקורם מחוחובה לבין תבדידי F. oxysporum שמקורם מעגבניה או מציפורן. |
   |
|
| מוניר מוואסי1, תרצה זהבי2 גפן היא אחד מגידולי הפרי הנפוצים בארץ ובעולם אשר חשיבותם הכלכלית רבה. צורת הריבוי הווגטטיבי של הגפן, הרכבה על כנות, והפצה בינלאומית של חומר ריבוי הביאו במשך השנים לתפוצה רחבה של מחלות וירוס או דמויות-וירוס המהוות אחד הגורמים העיקריים בהתנוונות הגפן. מחלות אלו גורמות לירידה בכמות ואיכות הפרי ובתנאים מסוימים אף לתמותת גפנים. עד כה, נמצא כי 55 וירוסים יכולים להדביק גפן אם כי לא כולם מוכרים כגורמי מחלה וחלקם הם פתוגנים חשובים בגידולים אחרים ונמצאים רק לעתים רחוקות בגפן. בגפנים נגועות, במקרים רבים מוצאים הדבקה משולבת של מספר וירוסים היכולים לחולל מחלות קשות. המחלות החשובות ביותר מבחינה כלכלית, הנפוצות גם בישראל, הן מחלת התקפלות העלים וקומפלקס מחלות הנקרון. בנוסף מוכרות מחלות "דמויות מחלות וירוס" אשר נגרמות ע"י גורמי מחלות שונים מוירוסים כגון פיטופלסמות, וירואידים, או מחלות המועברות בהרכבה אך גורם המחלה שלהן טרם זוהה. מחלת התקפלות העלים (grapevine leafroll disease) נחשבת למחלה הנפוצה ביותר מבין המחלות הויראליות בגפן וגורמת לנזקים כלכליים כבדים. על אף כי גורם המחלה טרם נקבע בוודאות, נמצא כי תשעה וירוסים שונים המשתייכים למשפחת הוירוסים החוטיים Closteroviridae יכולים להיות מעורבים במחלה. בארץ, נפוץ ביותר הוירוס Grapevine leafroll-associated virus 3 (GLRaV-3) אם כי ניתן למצוא לפעמים גפנים נגועות ב- GLRaV-1 . סימני המחלה יכולים להיות שונים בהתאם לתערובת הוירוסים הנמצאים בגפן הנגועה. בד"כ נפח העלוה של גפנים נגועות קטן יותר, ושולי העלים מתקפלים כלפי מטה. בזנים אדומים, העלים מאדימים עוד במהלך הקיץ ולפני השלכת בעוד העורקים נשארים ירוקים. בזנים לבנים העלה מצהיב פרט לעורקים הראשיים שנשארים ירוקים. המחלה גורמת להבשלה בלתי אחידה של הפרי, וירידה בתכולת הסוכר בענבים. בקומפלקס מחלות הנקרון נכללות ארבע מחלות אשר ההבדלה בינהן אפשרית רק לאחר העברה לצמחי בוחן. בשדה, גפנים הנגועות בקומפלקס הנקרון מאחרות בלבלוב, הצימוח בהן חלש ורמת היבול נפגעת. בגפנים מורכבות המחלה גורמת להתעבות הגזע באזור ההרכבה, ברוכב, בכנה או בשניהם. סימני המחלה תלויים בצירוף רוכב כנה, ככל הנראה מושפעים מתנאי הגידול ובד"כ מתבטאים בשקעים הנובעים מגידול העיצה לתוך השיפה. גפנים נגועות בנקרון מתנוונות תוך מספר שנים. כיום מוכרים חמשה וירוסים המעורבים במחלות הנקרון; אחד מהם, Grapevine virus A (GVA), נפוץ ביותר בכרמים בארץ, בעיקר בזן המאכל סופיריור. הבדיקות הויזואלית לגילוי מחלות וירוסים בגפן הן חשובות, אך אין בהן די כדי לאבחן את גורם המחלה. הסימנים עלולים להיות בלתי ספציפיים בגלל שילוב של מספר גורמי מחלה בגפן או כתוצאה מגורמים אביוטיים. בנוסף, קיימים מקרים בהם המחלה הויראלית היא לטנטית, וסימנים אינם מתבטאים. בשל סיבות אלה קיימת חשיבות רבה להיעזר בשיטות אבחון מתאימות ומדויקות. מבין השיטות המשמשות לגילוי ואבחון וירוסים בגפן ניתן למנות הרכבה על צמחי בוחן מתאימים המבטאים סימני מחלה ספציפיים לוירוסים מסוימים, שיטות סירולוגיות כמו ELISA המבוססות על השימוש בנוגדנים סגוליים לוירוס, ושיטות מולקולאריות (כמו PCR) המבוססות על זיהוי החומר הגנטי של הוירוסים. מחלות התקפלות העלים והנקרון מופצות בעיקר באמצעות חומר ריבוי נגוע, אולם חלק מהוירוסים המעורבים במחלות אלה יכולים להיות מועברים על ידי כנימות קמחיות. הדרך הטובה למניעת מחלות וירוסים בגפן היא נטיעת שתילים שהוכנו מחומר ריבוי נקי מוירוסים. חומר ריבוי כזה, המתקבל ע"י טיפולים תרמותרפיים או מתרביות רקמה מריסטמתיות, ניתן לרכוש ממקורות מוסמכים אשר בהם נבדקים שתילי האם בצורה יסודית. רכישת חומר ריבוי ממקורות בלתי מוסמכים עלולה לגרום להביא להפצת מחלות ויראליות ולגרום להפסדים כלכליים ניכרים. תקנות הגנת הצומח בישראל מאפשרות ליצר שתילי גפן רק מחומר ריבוי שנלקח מחלקות הנמצאות בפיקוח השרותים להגנת הצומח. בכרמים בהם מאובחנת נגיעות במחלות התקפלות עלים או מחלת נקרון מומלץ לטפל בכנימות קמחיות המהוות ווקטורים של הוירוסים המעורבים במחלות אלה על מנת למנוע את התפשטות המחלה. ----------- 1 המחלקה לוירולוגיה - מינהל המחקר החקלאי, בית דגן 2 משרד החקלאות, שה"מ. |
תמונה 1: קברנה סובניון נגוע במחלת התקפלות עלים  תמונה 2: סופריור נגוע במחלת הנקרון 
|
|
